מחבר: (16/04/2008)
רופאי שיניים מאמינים כי השיניים הטובות ביותר הן השיניים שלך, ויעשו ככל שביכולתם להבטיח את שימור שיניך. אולם לעתים שן נפגמת ללא תקנה או חסרה. החדשות הטובות הן שיש דרכים אחדות לשיחזור שן פגומה או להחלפת שן חסרה. עלון זה דן בשיחזור שינייך ובהחלפתן.
אם תזדקק להחלפת שן (או שיניים), רופא השיניים שלך יעשה זאת, או יפנה אותך למומחה לשיקום הפה (פרוסטודונטיסט). זהו רופא שיניים אשר התמחה במשך שנתיים נוספות באוניברסיטה בתחום זה. אם תזדקק לשתל, יפנו אותך רופא השיניים או המומחה לשיקום הפה למנתח פה ולסת , לצורך השתלה. לאחריה , יבצע רופא השיניים שלך את ה"בניה " – השיקום על גבי השתלים.
שיחזור שיניים והחלפתן
כתרים
אם השן פגומה כתוצאה מאבדן חומר שן ניכר, אך עדיין קיימת, ניתן להרכיב כתר על חלקה הפגום. הכתר מגן על השן מפגיעה נוספת. כתר עשוי להיות נחוץ במקרה של
• לאחר טיפול שורש
• סתימה גדולה בשן
• שן שבורה
• שן מוכתמת מאד, מעוותת בצורתה או במיקומה
כתרים מיוצרים ממתכות שונות, מחרסינה או מחרסינה מזוגת-מתכת. הם חזקים ובדרך כלל מחזיקים מעמד למשך שנים אם מטפלים בהם כראוי. יש לצחצח את הכתר ולנקותו בחוט שיניים בדיוק כפי שמטפלים בשן טבעית.
כך מיוצר הכתר:
רופא השיניים מכין את השן ,משחיזה ומתקין כתר זמני. הכתר הזמני מגן על השן עד להכנת הכתר הקבוע. יש לדעת כי הכתר הזמני אינו תמיד זהה בצבעו או בצורתו לכתר הקבוע. רופא השיניים ייתן לך זריקת הרדמה מקומית, וישייף את השן כדי להכין מקום לכתר.
להכנת הכתר הקבוע תילקח תבנית, של השן המשויפת והשן הסמוכה לה. הכתר הזמני מונח על השן, ואפשר ללכת הביתה. התבנית נשלחת לטכנאי השיניים, אשר מכין את הכתר הקבוע על פי מידה. התבנית של השן משמשת כמודל, ומילוי (או שיחזור) של השן מיוצר בדיוק על פי גודלה וצורתה של השן.
עם גמר הכנת הכתר ע"י המעבדה, ידביק רופא השיניים את הכתר למקומו. השן תיראה ותתפקד בדיוק כמו שן טבעית.
אלו הצעדים הנהוגים ביצירת כתר, אך ייתכן שהשן תזדקק לטיפול מיוחד. לעתים נדרש טיפול אורתודנטי או טיפול בחניכיים. לעתים יש צורך ביותר משני טיפולים, ולעתים משך כל פגישה טיפולית ארוך יותר.
גשרים
חשוב להחליף שן חסרה בשן מלאכותית (תותבת) במהירות האפשרית. דבר זה מונע את נדידתן של השיניים הנותרות ממקומן ויצירת בעיות חדשות.יש מקרים בהם יחוברו כתרים סמוכים יחד , שחזור זה יקרא "גשר". גשר נקרא גם "גשר קבוע" או "תותב חלקי קבוע". גשר עשוי להחליף שן אחת או יותר. הגשר מוחזק במקומו באמצעות שיניים בריאות משני צִדי השן (או השיניים) החסרה.
כך מיוצר גשר:
השינים שמשני צדי השן החסרה (או השיניים החסרות) עוברות הכנה לגשר. הגשר עצמו מיוצר במעבדה ע"י טכנאי שיניים.
המתקן מורכב בפה. הכתרים על שתי השיניים הבריאות שמשני צדי השן החסרה (או השיניים החסרות). רופא השיניים יראה לך איך להשתמש במשחיל חוט שיניים כדי לנקות מתחת לשן התותבת ומסביבה, ובאמצע הגשר.
תותבות
קיימים שני סוגי תותבות: תותבות חלקיות ותותבות שלמות. את שני הסוגים מייצרים במעבדת שיניים על-סמך תבנית (או מִטבע) של פיך המוטבעת במנשא אקריל.
תותבת חלקית נקראת גם "תותבת חלקית נשלפת" . היא מורכבת משן תותבת אחת או יותר, ומוחזקת במקומה על-ידי תפסנים המוצמדים לשיניים הסמוכות. ניתן להוציא את התותבת לבד לשם ניקוי ולמשך הלילה. משתמשים בתותבת חלקית כאשר השיניים הסמוכות אינן חזקות מספיק לתמיכה בגשר, או כאשר חסרות יותר משיניים אחדות. תותבת שלמה נקראת גם "שיניים תותבות". משתמשים בה כאשר כל השיניים הטבעיות חסרות.
יש לטפל בתותבת בזהירות, כשם שמטפלים בשיניים הטבעיות, באופן כזה:
יש לשמור על נקיון התותבת. רובד הפלאק נוצר על התותבת כשם שהוא נוצר על שיניים טבעיות. אם לא מסירים את רובד הפלאק מהתותבות, הוא עלול להתפשט אל השיניים הטבעיות ואל החניכיים, ולגרום למחלות חניכיים ולחורים בשיניים או להסתייד ולהפוך לאבן שקשה להסירה.
יש להסיר את התותבת מדי לילה. יש לצחצח שיניים וחניכים בזהירות באמצעות מברשת שיניים רכה. אם מברשת השיניים מכאיבה, ניתן להזרים עליה מים פושרים לריכוך, ולחילופין להשתמש באצבע עטופה בבד נקי לח.
יש להשרות את התותבת למשך הלילה. ניתן להשרות בתמיסה מיוחדת לניקוי תותבות, במים פושרים. אם תופסני התותבת עשויים מתכת, יש להשרות במים פושרים בלבד. ההשריה משחררת את רובד הפלאק והטרטר ומאפשרת להסיר אותם ביתר קלות בצחצוח.
יש לצחצח ולשטוף את התותבת לפני החזרתה לפה.
יש לבקר באופן סדיר אצל רופא השיניים. צורת הפה משתנה כל הזמן, ולעיתים נדרשת התאמת התותבת לרקמת הפה ("ריפוד"). במקרה של תותבת חלקית, יש חשיבות רבה למעקב סדיר כדי לוודא טיפול נאות בחניכיים ובשיניים הטבעיות.
שתלים
שתלי שיניים משמשים להחלפת שורשים חסרים ולתמיכה בשיניים חלופיות. השיניים החלופיות לעתים מוצמדות אל השתל באופן קבוע ולעתים ניתנות להסרה.
כך יוצרים שתל:
רופא השיניים (או מנתח הלסת) מכניס שתל צילנדרי קטן העשוי מחומר מתכתי , טיטניום ,לתוך עצם הלסת. עם הזמן מתאחה המבנה עם העצם המקיפה אותו. המבנה (או השתל) משמש כעוגן ומחזיק את השן התותבת (או השיניים התותבות) במקומה.
מכיוון שהשתל דבק בעצם, שיניים תותבות אשר צמודות לשתל נראות ופועלות ממש כשיניים טבעיות. יש לצחצח את השתל/ים ולנקות אותו/תם בחוט שיניים כפי שנוהגים בשיניים טבעיות. יש לנהוג בזהירות, ולהבריש מכל צדי השתל/ים. מברשת שיניים בעלת זיפים ארוכים יותר בקצה תסייע לנקות מאחורי השתל/ים. יש להשתמש בחוט שיניים בהירות רבה לפחות פעם ביום. יש לנהוג בעדינות בחוט השיניים במקום שבו השתל נוגע בחניכיים. משחיל חוט דנטלי יכול לסייע בניקוי אזור זה.
שתלים אינם מתאימים לכל אחד. הדרישות הן:
• מצב בריאות תקין
• חניכיים בריאות
• עצם הלסת מספיקה לתמיכה בשתל/ים
עצם הלסת מתכווצת מדרך הטבע כשאין לה עוד שיניים לתמוך בהן. מכיוון שהשתלים דבקים בעצם, אפשרות ההתכווצות פוחתת. ואולם, אם שינייך חסרות מזה זמן רב, ייתכן שאיבדת חלק מעצם הלסת. ניתן לבנות את העצם באמצעות שתל עצם שיתמוך בשתל השן. כאשר מכינים שתל עצם, מוסיפים עצם למקום שבו התכווצה עצם הלסת. רופא השיניים יוכל לאמר לך אם הדבר אפשרי במצבך.
בנוסף לכך, עליך להיות מוכן
• לטיפולים אחדים אצל רופא השיניים עד תום המלאכה
• לטפל היטב בשתל/ים שלך
בנוסף, עלות הטיפול באמצעות השתלים גבוהה מעלות שחזורים בשיטות אחרות.
עלון זה אינו מיועד להחליף טיפולי שיניים קבועים. בשאלות על היגיינת הפה או על תוכן עלון זה, אנא פנו לרופא השיניים