זכרון יעקב

הדגן 2, זיכרון יעקב
0732-815300
פתוח עכשיו

הדגן 2, זיכרון יעקב
שעות עבודה:
א' - ה' : 20:00 - 08:00
ו' : 13:00 - 08:00

טלפון: 0732-815300 | פקס: 04-8548859
גישה לנכים חניה

נווט באמצעות Google Maps:

שלומית ליפשיץ-לוי
מנהל רפואי
מספר רשיון: 7730-0
אביבית בוקובזה
מנהל/ת אדמיניסטרטיבי/ת
יולי גוניק שוורצמן
מנהל/ת אדמיניסטרטיבי/ת
  • בדיקה ותוכנית טיפול
    כולל בדיקת השיניים וחלל הפה וקביעת תכנית טיפול מותאמת אישית למתרפא
  • היגיינת הפה
    מניעת עששת
    רובד החיידקים מצטבר על השיניים במשך כל שעות היממה.
    חשוב להקפיד לסלקו ע"י צחצוח יסודי. מומלץ לצחצח את השיניים בערב לפני השינה ומדי בוקר וכן לאחר הארוחות.
    הסוכר אחראי לגרימת העששת, לכן יש להקטין את תדירות אכילת המאכלים המכילים סוכר (ממתקים, שתיה מתוקה וכו`). עדיף לאכול חטיפים ללא סוכר בצמוד לארוחות ולא בינהן.
    כשיש פחות סוכרים בפה החומציות יורדת וכתוצאה מכך הסיכון להתפתחות עששת קטן.
    הרגלי אכילה וצחצוח נכונים בשילוב עם שימוש בתכשירי פלואוריד (משחות שיניים, מי פה) יכולים למנוע התפתחות עששת בשיניים.כיצד למנוע את התפתחות העששת בשיני הילדים?
    מחלת העששת מתבטאת ברקבון חומר השן ויצירת חורים בשיניים. העששת נגרמת כתוצאה מהצטברות רובד החיידקים (פלאק) – שכבה דקה ולבנה של שאריות מזון וחיידקים הנמצאים בפה באופן טבעי.החיידקים גורמים לפרוק של סוכרים שבפלאק ויוצרים חומצה המאכלת את חומר השן וגורמת להיווצרות העששת ("החור בשן").
    העששת מתפתחת בעיקר בחריצי שטח הלעיסה של השן או בשטחי המגע שבין השיניים, אזורים אותם קשה לנקות.

    בדיקת רופא לגילוי מוקדם של מוקדי העששת
    כדי למנוע התפתחות עששת עמוקה והופעת כאבי שיניים, מומלץ להגיע לבדיקה תקופתית סדירה אצל רופא השיניים. הבדיקה כוללת בדיקה קלינית של השיניים ורקמות הפה וכן ביצוע צילומי רנטגן. צילומי הרנטגן חשובים לגילוי מוקד עששת במשטחי השן שאינם נראים לעין.
  • טיפולי חניכיים (פריודונטיה)
    מחלות חניכיים הן הגורם העיקרי לאובדן שיניים בקרב מבוגרים, אך הן יכולות להופיע גם אצל צעירים.
    לרוב המחלה מתפתחת ללא התראה ואינה מלווה בכאבים. יש חשיבות רבה לגילוי ולטיפול מוקדם במחלת חניכיים. מומלץ שכל מתרפא בוגר יעבור אצל רופא השיניים בדיקה של מצב החניכיים כולל בדיקת צילומי רנטגן. אם המצב יצריך זאת, תיעשה בדיקה ע"י פריודונט (מומחה למחלות חניכיים) שיקבע מה הטיפול הנידרש.

    מהם סימני מחלת החניכיים?
    מאחר שהופעת מחלת חניכיים לרוב אינה מורגשת, ניתן וצריך לבדוק סימנים מקדימים שלה. אם הופיע אחד מהם, יש להיבדק ע"י רופא השיניים. הסימנים למחלת חניכיים הינם:
    • דימום החניכיים בעת צחצוח השיניים.
    • חניכיים אדומות, נפוחות או רגישות.
    • נסיגת חניכיים.
    • הפרשה מוגלתית משולי החניכיים.
    • שיניים ניידות (זזות).
    • ריח לא נעים מהפה.

    מה גורם להתפתחות מחלת חניכיים?
    הגורם העיקרי להתפתחות מחלת חניכיים הוא רובד החיידקים (פלאק) – שכבה דקה, חסרת צבע של שאריות מזון הנוצרת בקביעות על פני השיניים ובגבול החניכיים שעליה מתיישבים חיידקים מזיקים מסוגים שונים. צחצוח נכון יום-יומי של השיניים מסיר את רובד החיידקים והינו הכרחי לשמירת בריאות השיניים והחניכיים. במידה ולא מסירים את רובד החיידקים, מצטברים עליו משקעים מהרוק והוא הופך למשקע מחוספס וקשה הנקרא "אבנית השן".

    החיידקים ברובד מפרישים רעלנים המגרים את החניכיים, גורמים לדלקת ובהמשך להרס רקמות העצם התומכת בשן ולנסיגתה. כך נוצר כיס החניכיים. הכיס שבין החניכיים והשן מתמלא ברובד ובאבנית תת-חניכית אותם קשה להסיר. במצב זה קיים גירוי קבוע ודלקת של רקמות החניכיים והמשך ספיגת העצם והכיס הולך ומעמיק. בהעדר טיפול ועקב איבוד תמיכת העצם שנספגה, יאבדו השיניים את יציבותן ויהפכו לניידות עד כדי סכנה לנשירתן.

    הטיפול במחלת חניכיים
    הדרך היעילה למניעת מחלות חניכיים היא על ידי צחצוח וניקוי קפדני של השיניים וכן טיפול תקופתי אצל שיננית לסילוק הרובד והאבנית. מחלת חניכיים בשלביה ההתחלתיים מטופלת על ידי הסרת האבנית, הקצעת השורשים ושמירה קפדנית על היגיינת הפה. במחלת חניכיים מתקדמת – כרונית נדרש לעיתים טיפול כירורגי לביטול כיסי החניכיים ולשיפור מצב החניכיים והעצם התומכת.

    טיפול תחזוקתי נדרש לאחר סיום הטיפול הכירורגי/פריודונטלי למניעת חזרתה של המחלה. הטיפול כולל הקפדה על היגיינת הפה וצחצוח שיניים יסודי בהתאם להנחיות, ביקורת וטיפול תקופתי כל חצי שנה אצל רופא השיניים/הפריודונט וטיפול אצל שיננית כל 3-4 חודשים
  • טיפולים אסתטיים
    הלבנת שיניים וציפוי שיניים בחומר מרוכב (סתימה לבנה)
    הלבנה, איחוי וציפוי שיניים משפרים את מראה שיניך על-ידי שינוי צבען, צורתן או המרווחים ביניהן.
    רופא השיניים שלך יכול לתקן ולשפר מראה שיניים:
    • שבורות או סדוקות
    • בעלות מרווחים ביניהן
    • שכבר אינן לבנות ("מוכתמות")
    • בעלות סתימות ישנות ומוכתמות

    הלבנת שיניים
    רופא השיניים משתמש בחומר כימי להבהיר את צבע שיניך.
    קיימים שני סוגים של הלבנה: הלבנה "חיה" נעשית על שיניים "חיות".
    משתמשים בה להלבנת שיניים בעלות צבע כהה מלידה או עקב נטילת תרופות בגיל צעיר, או שנעשו כהות יותר עם הגיל.
    הלבנה "לא חיה" נעשית על שיניים שעברו טיפול שורש. אם שיניך שינו את צבען בעקבות טיפול שורש, הלבנה "לא חיה"
    עשויה להבהיר את צבען כלפי חוץ מבפנים. קיימות שתי דרכים להלבנת השיניים.
    הצורה המתאימה ביותר עבורך תלויה במספר השיניים שיש להלבין, ובמידת ההכתמה שלהן.
    רופא השיניים שלך יציע אחת משתי הדרכים:
    • להרכיב מגן פה מיוחד, ממולא בחומר מלבין, למשך זמן קצוב מדי יום.
    • לצחצח שיניים במלבין מיוחד מעורב במשחת שיניים.
    יש לבצע הלבנה אך ורק בפיקוח רופא השיניים שלך.

    איחוי
    איחוי הוא דרך מהירה ונטולת כאב לביצוע תיקונים זעירים בשיניים. באיחוי משתמשים בממרח פלסטי לבן הנקרא שרף מורכב.
    השרף המורכב מונח על השן ומתקשה באור. השרף המורכב ניתן:
    • להתאים את צבעו לצבע שאר השיניים
    • לעיצוב לצורתו של חלק חסר או שבור בשן
    • לבניה של צורת שן או למילוי רווחים בין שיניים
    • לשימוש על שן שבורה, ולשיחזורה למראה של שן שלמה

    כך מתבצע האיחוי:
    רופא השיניים מניח חומר כימי עדין על שיניך כדי לנקותן ולהכינן להדבקה,
    תהליך הנקרא "צריבה". דבר זה מסייע לשרף המורכב להידבק לזגוגית השן.
    השרף המורכב מעורבב עד השגת צבע מתאים בהתאמה לצבע שיניך הטבעיות.
    רופא השיניים מניח את השרף בשכבות על השן.
    אור חזק מאוד מקשה כל שכבה של שרף המונחת על השן.
    לאחר שהתקשתה השכבה האחרונה, רופא השיניים מעצב ומשייף
    את השרף כדי להגיע למראה טבעי וחלק של השן.

    ציפוי ("למינציה")
    ציפויים הם קליפות דקיקות מאקריל או מחרסינה המוצמדות לקדמת השן.
    כמו איחוי, גם ציפוי יכול לכסות:
    • שיניים בעלות צבע כהה שלא ניתן להבהרה בשיטות שהוזכרו קודם.
    • שיניים שבורות.
    • שיניים לא אחידות בגודלן.
    • שיניים מרווחות.

    כך מתבצע הציפוי:
    הרופא מסיר חלק מזגוגית השן כדי לאפשר מקום לציפוי. הרופא מכין תבנית (או מִטְבָּע) של שיניך.
    התבנית נשלחת למעבדת שיניים בה מיוצר כל ציפוי בהתאמה.
    בביקורך הבא, רופא השיניים מניח חומר כימי עדין על השן כדי לחספס אותה מעט. דבר זה מסייע לציפוי להידבק לשן.
    לאחר מכן מוצמד כל ציפוי לכל שן, באמצעות צמנט (דבק) משרף מורכב.

    מה בדבר סיכויי ההצלחה?
    • הלבנת שיניים מבהירה את שיניך, אבל לא את כולם. אם שיניך כהות מאד מלידה או ששינו מאוד את צבען בשל תרופה בשם טטרציקלין שנטלת בילדותך, ייתכן שיהיה קשה יותר להלבין את שיניך.
    • הציפוי חזק יותר מהאיחוי, ופחות צפוי לשינוי צבע או להכתמה. ציפוי חרסינה חזק יותר מציפוי אקרילי.
    • ציפוי עלול להישבר או להתקלף אם לא תטפל בו כראוי. אין לכסוס ציפורניים או ללעוס דברים קשים.

    כמה זמן יימשך הטיפול?
    • הלבנת שיניים נמשכת בדרך-כלל טיפולים אחדים עד הבהרת השיניים.
    ניתן לעשותה במרפאה או בבית, אז התהליך נמשך בין שבוע ל-3 שבועות.
    • האיחוי הוא תהליך מהיר. בדרך כלל ניתן לאחות שיניים אחדות בטיפול אחד.
    • לציפוי נדרשים לפחות שני טיפולים ולעתים שלושה. חלק מהטיפולים נמשך זמן רב יותר.

    מה קורה לאחר הטיפול ?
    • אם השרף המורכב אינו נאטם (או מתאחה) כראוי, עלולים להיווצר כתמים או חורים מתחת לשכבת השרף.
    • תהליך ציפוי אינו הפיך, משום שבמהלכו מוסר חלק מזגוגית השן. עד להצמדת הציפוי לשיניים,
    השינים עלולות לכאוב או להיראות מוזר.
    • ציפוי שנסדק או התקלף, או חור שנוצר מתחת לציפוי, מחייבים ציפוי מחדש. אפשרות אחרת היא לשים על השן כתר.

    מה בדבר אוכל, משקה ועישון?
    טבק, קפה, תה, אוכמניות, מיץ ענבים, דובדבנים ויין אדום, כולם עלולים להכתים שיניים מולבנות
    או מאוחות כפי שהם מכתימים שיניים טבעיות. ציפוי אינו מוכתם בקלות, אבל עלול להיסדק אם לא
    תקפידו בעת נגיסת מזון קשה או לעיס.

    חומר נוסף למחשבה
    איחוי ניתן לשימוש בשיני ילדים, כי השרף המורכב ניתן להסרה ולהחלפה כשהשינים גדלות.
    טיפול שיניים קוסמטי כגון הלבנה, איחוי וציפוי יכול לשפר את מראה שיניך וגם את הרגשתך העצמית ואת חיוכך.
  • יישור שיניים לילדים ולמבוגרים
    במהלך תחלופת שיני החלב (הנשירות) בשיניים קבועות אצל ילדים, מתגלים לעיתים ליקויי סגר ויחסים לא תקינים בין הלסתות.
    כאשר השיניים בולטות, מסובבות, בהטיה או מחוץ לקשת השיניים, או כשיש צפיפות או מרווחים בין השיניים וכשהיחסים
    הסיגריים בין השיניים ויחסי לסתות אינם תקינים, נדרש טיפול אורתודנטי ליישור השיניים ולתיקון ליקויי הסגר.

    מהי הסיבה לאי סדירות השיניים ולליקויי הסגר?
    1. תורשה – יחסים בין-לסתיים לא תקינים.
    2. הרגלים – מציצת אצבע ומוצץ, דחיפת לשון, נשימת פה וכו`.
    3. עקירה מוקדמת של שן חלבית בגלל עששת או חבלה, או חוסר שן מולד
    והשארת הרווח שנוצר ללא שומר מקום.

    מדוע מומלץ לטפל בליקויי סגר?
    ליקויי סגר עלולים לגרום לתופעות שונות: מראה לא אסתטי של השיניים והפנים
    בעיות תפקודיות של מערכת הלעיסה, הפרעות בנשימה ובדיבור, אי יכולת לסגור את הפה
    יובש ודלקות חניכיים. שיניים שאינן במקומן הנכון קשות יותר לצחצוח והן פגיעות יותר לעששת ולדלקות חניכיים.

    כיצד מתבצע טיפול יישור שיניים?
    • יישור השיניים מבוצע באמצעות מכשירים קבועים המודבקים של השיניים ובעזרת מכשירים שניתן להסירם
    (פלטות ומכשירים פונקציונליים). הטיפול הנפוץ הינו על ידי סמכים ממתכת הדבוקים לשיניים וחוט מתכת
    המחבר ביניהם ועליו קפיצים שונים. החוט מוצמד למקומו בעזרת גומיות. כאשר מותחים את החוט מופעל
    לחץ על השיניים הגורם לתזוזתן בכיוון הרצוי.
    • אופן הטיפול נקבע ע"י האורתודונט לאחר ביצוע הבדיקה וקביעת האבחנה.
    לצורך הבדיקה נדרשים לרוב צילומי רנטגן, אנליזה ממוחשבת של יחסי הלסתות והשיניים
    צילומי פנים ותבניות גבס של קשתות השיניים.

    משך הטיפול האורתודנטי תלוי בגיל ובחומרת ליקוי הסגר ויכול להימשך כשנה וחצי ויותר.
    הסמכים והחוטים מודבקים בלסת אחת או בשתי הלסתות לפי הצורך. במקרה של חוסר מקום
    נדרשת לעיתים עקירת שיניים קבועות.

    חובה להקפיד על הצחצוח ועל היגיינת השיניים וכן על ביקור תקופתי אצל השיננית:
    • לפני תחילת הטיפול חובה לסלק את כל מוקדי העששת בפה. בנוסף, מידי חצי שנה
    יש צורך בבדיקה ובצילומים אצל רופא השיניים, לצורך גילוי הימצאות מוקדי עששת וטיפול בהם.
    • בתחילת הטיפול מומלץ לעיתים שימוש במכשיר פונקציונלי או רסן לתיקון היחסים הבין-לסתיים.
    • בסיום הטיפול מקבל הילד "פלטה לרטנציה" (מכשיר נייד) שתפקידה לשמור על תוצאת הטיפול
    שהושגה בעזרת המכשיר הקבוע (טבעות וסמכים). הילד הולך עם הפלטה עד להשלמת בניית העצם
    סביב השיניים שעברו תזוזה וייצובן המלא של השיניים בפה.

    האם הטיפול כואב?
    לאחר הדבקת הסמכים ומתיחת החוט בפעם הראשונה, קיימת אי נוחות ועלול להופיע כאב עקב הלחץ המופעל על השיניים.
    לאחר מספר ימים מתרגלים ללחץ, ההולך ונעלם עם תזוזת השיניים.

    גורמים להצלחת טיפול יישור שיניים:
    • שיתוף פעולה מלא של הילד ומילוי כל הוראות האורתודונט.
    • שמירה קפדנית של היגיינת הפה וצחצוח שיניים יסודי מספר פעמים ביום.
    • טיפול תקופתי סדיר אצל השיננית (הורדת אבנית וטיפול בפלואוריד)
    ובדיקה תקופתית אצל רופא השיניים לילדים.
  • כירורגיית פה ולסת
    עקירה כירורגית מבוצעת כאשר אין אפשרות לחלץ את השן ממקומה ללא חיתוך החניכיים (למשל שן בינה כלואה).
    לאחר עקירה כירורגית תופרים את החניכיים.

    טיפולים כירורגיים דנטליים
    במרפאת השיניים מבוצעות פעולות כירורגיות דנטליות בהרדמה מקומית:
    • כריתת חוד השורש (אפיסקטומי) וסתימת חוד השן (רטרוגרדית).
    • פיצול שורשים וכריתת שורש.
    • הוצאת ציסטות דנטליות.
    • חשיפת שן כלואה לצורך משיכתה אל קשת השיניים במהלך טיפול אורתודנטי.
    • טיפול כירורגי מכין של הרכס לפני ביצוע תותבת שלמה.
    • הארכת כותרת לצורך ביצוע כתר.
    • השתלות שיניים.

    טיפול בתופעות שלאחר טיפול כירורגי
    לאחר עקירה וטיפול כירורגי יתכנו כאבים ולעיתים מעט דימום ונפיחות.
    ברוב המקרים הפעולה אינה מלווה בסיבוכים מיוחדים. במקרה הצורך יתן רופא השיניים
    למתרפא מרשם לטיפול אנטיביוטי וכדורים לשיכוך כאבים. לאחר הטיפול הכירורגי מקבל המתרפא
    דף עם הנחיות ברורות כיצד עליו לנהוג בשעות שלאחר הטיפול.

    תפרים
    כשמבוצעים תפרים במהלך הפעולה הכירורגית, יוזמן המתרפא להוציאם לאחר שבוע ימים.
    פעולה זו פשוטה ומהירה ואינה מלווה בכאבים
  • רפואה משמרת סתימות וטיפולי שורש
    סתימות
    מהי סתימה (שחזור)?
    כדי לעצור את העששת שהתפתחה בשן, רופא השיניים מסלק את חומר השן
    העששתי (הרקוב) וממלא את החלק החסר, בסתימה מחומר מתכתי (אמלגם)
    או מחומר מרוכב (קומפוזיט) שצבעו כצבע השן. הסתימה הינה שחזור המחזיר
    את השן למצבה הראשוני מבחינת תפקוד, צורה ומראה. חשוב לטפל במוקדי העששת
    ולבצע את הסתימות מוקדם ככל האפשר וזאת כדי למנוע התפתחות עששת עמוקה, פגיעה במוך
    השן וצורך בטיפול שורש. בשיניים טוחנות בדרך כלל מבצעים סתימות "אמלגם". זהו חומר מתכתי
    המורכב מסגסוגת של מתכות, עמיד בתנאי הפה ומשמש לביצוע סתימות במשך עשרות שנים.
    במקרים נבחרים ניתן לבצע בשן אחורית סתימת קומפוזיט בצבע השן.

    סתימות לבנות
    בשיניים קדמיות ובאזורים בהם אסתטיקה הכרחית, מבצעים סתימות מחומר פלסטי בצבע השן.
    לביצוע סתימות אלה נדרש תהליך של סילוק חומר השן העששתי, כרסום השן בחומצה, מריחת
    שכבת חומר קישור ומילוי חלל השן ע"י חומר שחזור בצבע השן, המוקשה ע"י אור.

    מדוע צריך להחליף סתימות?
    ביצוע הסתימה אינו מבטיח חסינות של השן בפני התפתחות עששת בממשק שבין הסתימה לשן.
    במקרה של הופעת עששת בשולי הסתימה יש להחליפה ולבצע סתימה חדשה. כדי למנוע הופעת
    העששת מחדש יש להקפיד על צחצוח שיניים ושמירת היגיינת הפה ולמנוע הצטברות של רובד
    חיידקים על משטחי השיניים.

    טיפולי שורש
    כאשר יש פגיעה הגורמת לדלקת או לזיהום במוך השן, יש צורך בטיפול שורש.
    מוך השן הינו הרקמה הפנימית של השן הכוללת את העצבים וכלי הדם של השן.

    כיצד נפגע מוך השן?
    כאשר העששת (ריקבון השן) מתפשטת לעומק השן, חודרים החיידקים למוך השן וגורמים לזיהומו
    ולדלקת המלווה ברגישות לקור או חום ובכאבים. דלקת מוך השן שאינה מטופלת בזמן מתפשטת
    אל חוד השורש ואל העצם התומכת בשן, וגורמת למורסה ולדלקת בעצם. היא מלווה בנפיחות
    ובכאבים עזים העלולים לגרום לצורך בעקירת השן. אפשרות נוספת לפגיעה במוך השן הינה
    בעקבות חבלה ושבר של כותרת השן. חשיפת מוך השן גורמת לדלקת במוך ולצורך בטיפול שורש.
    לעיתים נגרמת הפגיעה במוך השן עקב הכנת השן לקבלת כתר.

    מה הם שלבי הטיפול?
    את הדלקת במוך השן לא ניתן לרפא ע"י תרופות יש לבצע טיפול שורש.
    הרופא מנקה את העששת ומסלק את רקמת המוך הדלקתית (שאריות העצב וכלי דם) מהתעלות.
    לאחר ניקוי תעלות השן ושטיפתן, סותמים אותן בחומר איטום מיוחד המונע חדירת חיידקים (סתימת שורש).
    שן עם טיפול שורש זקוקה למבנה וכתר. שן שעברה טיפול שורש מאבדת חלק ניכר מחומר השן, נחלשת
    ונוטה להישבר תחת לחץ הלעיסה. על מנת לחזק את השן ולאפשר לה לתפקד באופן נורמלי, יש לבצע מבנה
    (בורג המעוגן לשורש השן ומשלים את חומר השן החסר) ולהרכיב עליו כתר (כיפת מתכת עם ציפוי חרסינה בצורת שן).

    האם טיפול שורש כואב?
    לפני טיפול השורש, סובל מתרפא מכאבים הנעלמים בזמן הטיפול. בזכות השימוש בהרדמה מקומית
    בדרך כלל אין כאבים במהלך הטיפול. לאחר הטיפול יתכן כאב או רגישות, בעיקר בזמן הלעיסה.
    תרופות לשיכוך כאב פותרות את הבעיה. במקרים של כאב חריף או נפיחות יש להתקשר לרופא במרפאה.
  • רפואת שיניים לילדים
    ביקור אצל רופא השיניים
    להלן 3 סיבות לקחת את ילדיכם לבדיקה אצל רופא השיניים:
    1. רופא השיניים יכול לאתר בעיות ולטפל בהן מיד.
    2. ילדיכם יכולים ללמוד שביקור אצל רופא השיניים אינו מפחיד והוא יכול לעצור (או למנוע) בעיות.
    3. ניתן לבדוק אם ניקוי השיניים שאתם מבצעים בבית יעיל וכן לקבל הנחיות לגבי פלואוריד, תזונה והרגלים.

    במרבית המקרים, ביקורת בכל 6 חודשים תאפשר לרופא השיניים להקדים ולטפל בבעיות קטנות בשיני ילדיכם.

    איטום חריצים:
    ייתכן ורופא השיניים שלכם ימליץ לצפות את השיניים הטוחנות הקבועות של ילדיכם, על מנת להגן עליהן מפני חורים.
    טיפול זה נקרא איטומים. הציפוי הוא חומר מרוכב שמונח על משטח הלעיסה של הטוחנות. החומר מקטין את הסבירות
    שמזון וחיידקים יצטברו על גבי המשטח העליון שלה. כך זה נעשה:
    1. השיניים מנוקות מרובד ושאריות אוכל שחדרו לעומק החריץ.
    2. רופא השיניים מורח את חומר הציפוי על השיניים.
    3. בעזרת תאורה מיוחדת מקשים את הציפוי כך שהוא הופך להיות דבוק לפני שטח השן.

    יישור שיניים
    חלק מבדיקת רופא השיניים מתייחסת למבנה הלסת וסידור השיניים בפה.
    מלבד ההשפעה האסתטית- על ההופעה של ילדכם שיש לה חשיבות
    עלולה להתפתח בעיית סגר, בעיה תפקודית ואף להשפיע על החניכיים.
    לעיתים כשהבעיה קלה הבעיה נפתרת מעצמה כתוצאה מצמיחתה של הלסת והתחלפות השיניים.
    לעיתים שי צורך בבדיקה של אורטודונט- מומחה ליישור שיניים שיקבע אם יש צורך בטיפול, איזה ומתי.

    חשיבות הפלואוריד
    ייתכן ורופא השיניים שלכם ידבר איתכם על פלואוריד. פלואוריד הוא מינרל המצוי בטבע.
    הוא גורם לשכבה החיצונית של השן (האמאיל) להיות עמידה יותר בפני התפתחות עששת.
    וכך הסיכון להיווצרות חורים נמוך יותר. ילדים יכולים לקבל פלואוריד בארבעה אופנים:
    • במי השתייה
    • במשחת שיניים המכילה פלואוריד
    • בתוספי פלואוריד (גלולות לעיסה או טבליות מציצה)
    • בטיפולי פלואוריד מקומי במרפאת השיניים

    הוספת פלואוריד למי השתייה היא הדרך הטובה ביותר לספק הגנה של פלואוריד למספר גדול של אנשים בעלות נמוכה.
    זו הסיבה לכך שערים וישובים רבים מוסיפים פלואוריד למי השתייה שלהם. בנוסף, פלואוריד מצוי במרבית משחות השיניים.
    במידה ואתם חיים באזור בו לא מוסיפים פלואוריד למי השתייה ולפי רופא השיניים ישנו סיכוי שילדיכם יסבלו מחורים בשיניים
    אזי סביר להניח שהוא ימליץ לכם לתת לילדיכם תוספת פלואוריד בכל יום. זהו למעשה תוסף פלואוריד.
    הכמות שימליץ עליה רופא השיניים שלכם תלויה ב:
    • גיל ילדיכם
    • כמות הפלואוריד המצויה באופן טבעי במים (אם בכלל)
    • רמת הסיכון של הילד לפתח עששת – חורים בשיניים

    על מנת להגן עוד יותר על ילדיכם מפני חורים, ייתכן ורופא השיניים ימליץ
    על טיפול פלואוריד במרפאה במריחה מקומית ע"י רופא השיניים או השיננית.
  • שיקום הפה
    תותבות
    קיימים שני סוגי תותבות: תותבות חלקיות ותותבות שלמות.
    את שני הסוגים מייצרים במעבדת שיניים על-סמך תבנית (או מִטבע) של פיך המוטבעת במנשא אקריל.
    תותבת חלקית נקראת גם "תותבת חלקית נשלפת". היא מורכבת משן תותבת אחת או יותר, ומוחזקת
    במקומה על-ידי תפסנים המוצמדים לשיניים הסמוכות. ניתן להוציא את התותבת לבד לשם ניקוי ולמשך הלילה.
    משתמשים בתותבת חלקית כאשר השיניים הסמוכות אינן חזקות מספיק לתמיכה בגשר, או כאשר חסרות יותר משיניים אחדות.
    תותבת שלמה נקראת גם "שיניים תותבות". משתמשים בה כאשר כל השיניים הטבעיות חסרות.

    שמירה על ניקיון התותבות:
    יש לטפל בתותבת בזהירות, כשם שמטפלים בשיניים הטבעיות, באופן כזה:
    יש לשמור על נקיון התותבת. רובד הפלאק נוצר על התותבת כשם שהוא נוצר על שיניים טבעיות.
    אם לא מסירים את רובד הפלאק מהתותבות הוא עלול להתפשט אל השיניים הטבעיות ואל החניכיים
    ולגרום למחלות חניכיים ולחורים בשיניים או להסתייד ולהפוך לאבן שקשה להסירה.
    יש להסיר את התותבת מדי לילה.
    יש לצחצח שיניים וחניכים בזהירות באמצעות מברשת שיניים רכה.
    אם מברשת השיניים מכאיבה, ניתן להזרים עליה מים פושרים
    לריכוך ולחילופין להשתמש באצבע עטופה בבד נקי לח.
    יש להשרות את התותבת למשך הלילה ניתן להשרות בתמיסה מיוחדת לניקוי תותבות, או במים פושרים.
    אם תופסני התותבת עשויים מתכת, יש להשרות במים פושרים בלבד. ההשריה משחררת את רובד הפלאק
    והאבנית ומאפשרת להסיר אותם ביתר קלות בצחצוח.
    יש לצחצח ולשטוף את התותבת לפני החזרתה לפה.
    יש לבקר באופן סדיר אצל רופא השיניים. צורת הפה משתנה כל הזמן, ולעיתים נדרשת התאמת התותבת לרקמת הפה ("ריפוד").
    במקרה של תותבת חלקית, יש חשיבות רבה למעקב סדיר כדי לוודא טיפול נאות בחניכיים ובשיניים הטבעיות.

    גשרים
    חשוב להחליף שן חסרה בשן מלאכותית (תותבת) במהירות האפשרית.
    דבר זה מונע את נדידתן של השיניים הנותרות ממקומן ויצירת בעיות חדשות.
    יש מקרים בהם יחוברו כתרים סמוכים יחד, שחזור זה יקרא "גשר".
    גשר נקרא גם "גשר קבוע" או "תותב חלקי קבוע". גשר עשוי להחליף שן אחת או יותר.
    הגשר מוחזק במקומו באמצעות שיניים בריאות משני צִדי השן (או השיניים) החסרה.

    כך מיוצר גשר:
    השינים שמשני צדי השן החסרה (או השיניים החסרות) עוברות הכנה לגשר.
    הגשר עצמו מיוצר במעבדה ע"י טכנאי שיניים. המתקן מורכב בפה.
    הכתרים על שתי השיניים הבריאות שמשני צדי השן החסרה (או השיניים החסרות).
    רופא השיניים יראה לך איך להשתמש במשחיל חוט שיניים כדי לנקות מתחת לשן התותבת ומסביבה, ובאמצע הגשר.

    כתרים
    רופאי שיניים מאמינים כי השיניים הטובות ביותר הן השיניים שלך, ויעשו ככל שביכולתם להבטיח את שימור שיניך.
    אולם לעתים שן נפגמת ללא תקנה או חסרה. החדשות הטובות הן שיש דרכים אחדות לשיחזור שן פגומה או להחלפת שן חסרה.
    אם תזדקק להחלפת שן (או שיניים), רופא השיניים שלך יעשה זאת, או יפנה אותך למומחה לשיקום הפה.
    זהו רופא שיניים אשר התמחה בביצ ספר לרפואת שיניים ספציפית בתחום זה. אם תזדקק לשתל, יפנו אותך רופא השיניים
    או המומחה לשיקום הפה למנתח פה ולסת, לצורך השתלה. לאחריה, יבצע רופא השיניים שלך את ה"בניה "- השיקום על גבי השתלים.

    אם השן פגומה כתוצאה מאבדן חומר שן ניכר,  אך עדיין קיימת, ניתן להרכיב כתר על חלקה הפגום.
    הכתר מגן על השן מפגיעה נוספת. כתר עשוי להיות נחוץ במקרה של:
    • לאחר טיפול שורש
    • סתימה גדולה בשן
    • שן שבורה
    • שן מוכתמת מאד, מעוותת בצורתה או במיקומה

    כתרים מיוצרים ממתכות שונות, מחרסינה או מחרסינה מצופה.
    הם חזקים ובדרך כלל מחזיקים מעמד למשך שנים  אם מטפלים בהם כראוי.
    יש לצחצח את הכתר ולהשתמש בחוט דנטלי בדיוק כפי שמטפלים בשן טבעית.

    כך מיוצר הכתר:
    רופא השיניים מכין את השן, משחיזה ומתקין כתר זמני. הכתר הזמני מגן על השן עד להכנת הכתר הקבוע.
    יש לדעת כי הכתר הזמני אינו תמיד זהה בצבעו או בצורתו לכתר הקבוע. רופא השיניים ייתן לך זריקת הרדמה מקומית
    וישחיז את השן כדי להכין מקום לכתר.
    להכנת הכתר הקבוע תילקח תבנית של השן המשויפת והשן הסמוכה לה. הכתר הזמני מונח על השן ואפשר ללכת הביתה.
    התבנית נשלחת לטכנאי השיניים, אשר מכין את הכתר הקבוע על פי מידה. התבנית של השן משמשת כמודל
    ומילוי (או שיחזור) של השן מיוצר בדיוק על פי גודלה וצורתה של השן.
    עם גמר הכנת הכתר ע"י המעבדה, ידביק רופא השיניים את הכתר למקומו. השן תיראה ותתפקד בדיוק כמו שן טבעית.

    אלו הצעדים הנהוגים ביצירת כתר, אך ייתכן שהשן תזדקק לטיפול מיוחד.
    לעתים נדרש טיפול אורתודנטי או טיפול בחניכיים. לעתים יש צורך ביותר משני טיפולים
    ולעתים משך כל פגישה טיפולית ארוך יותר.
  • שתלים דנטליים ושיקום ע''ג השתלים
    שיקום הפה בעזרת שתלים הינה דרך טיפול מקובלת המהווה חלק בלתי נפרד מרפואת השיניים המודרנית. לשיטת טיפול זו יתרונות רבים: סיכויי הצלחת הטיפול בעזרת שתלים הינם גבוהים ולטווח ארוך. השתלים תורמים לשיפור התפקוד, האסתטיקה ואיכות החיים של המתרפא. על גבי השתלים ניתן להרכיב כתרים, גשרים ותותבות יציבות ונוחות. בזכות השתלים אין צורך להשחיז שיניים בריאות. ניתן לבצע גשר במקום תותבת נשלפת ולייצב תותבות שלמות "המרקדות" בפה.

    מהו שתל?
    השתל הינו גוף מתכתי קטן דמוי בורג, המוכנס לתוך עצם הלסת על מנת לשמש תחליף לשורש של השן. לאחר תקופת המתנה המאפשרת את קליטת השתל בעצם, מורכב על ה"שורש" המלאכותי מבנה ועליו ניתן לבנות כתר או גשר או לתמוך ולייצב תותבת. השתל עשוי ממתכת טיטניום. זוהי מתכת חזקה המתאימה לרקמות העצם והחניכיים ועומדת בפני כוחות הפועלים בפה.

    שלבי הטיפול:
    השלב הכירורגי שלב השיקום הפרותטי
    א. ההשתלה ג. הרכבת המבנה
    ב. חשיפת השתל ד. הכנת השיקום הפרותטי

    סוגי השיקום הפרותטי
    א. כתר – במקרה של חוסר שן בודדת.
    ב. גשר - כשחסרות מספר שיניים. מורכב על מספר שתלים.
    ג. תותבות על מסילה – בלסת מחוסרת שיניים, עם 2-4 שתלים.
    ד. תותבת על חיבורים כדוריים - בלסת מחוסרת שיניים עם 2-4 שתלים.
    ה. גשר מוברג/מודבק – בלסת מחוסרת שיניים שהוכנסו בה 6 שתלים ויותר.

    התנאים להצלחת השתל:
    • בריאות תקינה.
    • עצם לסת בעלת מבנה וגודל מתאימים להשתלה.
    • חניכיים בריאות.
    • שמירה טובה על היגיינת הפה.
    • מעקב וביקורת תקופתית לאחר סיום הטיפול.

    הגיל
    ניתן לבצע השתלות לרוב האנשים ובכל גיל.

    סיכויי ההצלחה
    מנסיוננו בארץ וב"מכבידנט" סיכויי הצלחת הטיפול גבוהים מאוד (מעל 95%t) ותלויים במספר גורמים: תכנון נכון, ביצוע מיומן של ההשתלה ושל שיקום הפה, תוך תאום בין הרופאים המבצעים.

    האם הטיפול כואב?
    לעיתים יתכן כאב קל ואי נוחות יום יומיים לאחר ביצוע ההשתלה.

    קליטת השתל
    במידה והשתל אינו נצמד לעצם הלסת ואינו יציב, יש להוציאו. ניתן לבצע השתלה חוזרת לאחר תקופת ריפוי קצרה.
צור קשר
באפשרותך לפנות אלינו לכל מטרה


זימון תור דרך האזור האישי
זמין ללקוחות מכבידנט בעלי שם משתמש וסיסמא